“אני ההוכחה שצריך לברך על משברים, כי יכולים לצמוח מהם דברים נהדרים”, מספרת מעצבת שמלות הערב מימי אוסעדון (59), שהפכה את חורבות ביתה בעיר העתיקה שבבאר שבע לבית אירוח מעוצב שנראה כאילו נלקח מריזורט מרוקאי יוקרתי.
בית המרגוע החלומי שנראה בתמונות, היא מספרת, קם מתוך משבר – תרתי משמע. עם פרוץ מגפת הקורונה, במרץ 2020, פרצה שריפה בביתה של אוסעדון, שכילתה גם את הסטודיו שלה לעיצוב שמלות. האסון הותיר אותה המומה, אך גם מילא אותה במוטיבציה. “חזרתי מאמא שלי וראיתי מכבי אש שעסוקים בלכבות שריפה. המחשבה על זה איומה. עמדתי שעה מול וצפיתי בפועלות הכיבוי. ראיתי את מפעל חיי נשרף מול העיניים שלי. כל השמלות, הבדים, ההזמנות, הרשימות – הכל נשרף, ואיתם גם הבית שלי שמאחורי הסטודיו. “הצבתי שלושה עותקים של תמונה שצילמתי עם אבא שלי לפני שהוא נפטר. אחת בחדר השינה, אחת במטבח ואחת במשרד, והן נותרו ללא פגע. לא יכולתי להתעלם מזה, זה היה סימן. מצאתי מחסן להשכרה, שמתי בו את מה שנותר מהבית שלי ומהעסק שלי ותכננתי מה הלאה. הייתה לי הארה מאבא שלי שאולי צריך לעזוב את השמלות ולעשות במבנה משהו אחר”.
את הבית, מבנה עות’מאני רחב ידיים שממוקם כאמור בעיר העתיקה בבאר שבע, רכשה לפני כעשור, בסופה של תקופת נדודים בארץ ובעולם. היא הגיעה מבית מרוקאי מסורתי, התגייסה לצבא למרות התנגדותם של הוריה ובגיל 21 עברה לתל אביב. “רציתי בכלל ללמוד משפטים, אבל תוך כדי עבודות מזדמנות גיליתי שיש לי ידיים טובות והרבה סבלנות. למדתי להכין תכשיטים, אביזרים, לתפור – ומשם גדלתי”. היא התחתנה, הביאה לעולם שתי בנות שאחת מהן נולדה בדרום אפריקה, עברה בקניה, התגרשה ובסופו של דבר חזרה לבאר שבע.
גלגולו החדש של המבנה העות’מני, ריאד מימי, נגלה לה בזמן תיקון נזקי השריפה, בזמן שחברה הגיעה לחזות בנזק ולתמוך באוסעדון. “היא אמרה לי ‘מימי, זה ממש ריאד!’, ואני לא הבנתי למה היא מתכוונת. התחלתי לקרוא ולחקור את הנושא, וגיליתי שריאד זה מושג אדריכלי שמתאר בתים במרוקו שנבנו סביב חצר פנימית. נולדתי במרוקו בעצמי, אבל משפחתי עלתה כשהייתי בת חצי שנה, אז לא הכרתי מקומות כמו ‘ריאד יסמין’ או ‘ריאד מרקש’. היה מפתיע לגלות עד כמה התמונות דומות למבנה הבית שלי”.
כך, יחד עם בתה הצעירה מאי חלילי ושותפתה לסטודיו העיצוב MANA, גל לוין, הובילה אוסעדון את המהפך: בית אירוח מרוקאי אותנטי, עם נגיעות מערביות עדכניות. “לקח לנו כמעט שנה של שיפוץ, און אנד אוף, בגלל מגבלות הקורונה, אבל זה היה תענוג אמיתי למרות כל הקשיים”, מספרת אוסעדון. “החזון שלנו היה מאוד ברור – להביא את מרוקו לישראל.
